פענוח הקשת: כיצד מועברים צבעי מעיל חתלתולים

🧬 היסודות של גנטיקה חתולית

לגנטיקה יש תפקיד מרכזי בקביעת צבע הפרווה של חתלתול. לכל חתול יש שתי קבוצות של כרומוזומים, אחת בירושה מכל הורה. כרומוזומים אלה מכילים גנים, שהם השרטוטים לתכונות שונות, כולל צבע הפרווה.

גנים מגיעים בגרסאות שונות הנקראות אללים. אללים אלה יכולים להיות דומיננטיים או רצסיביים. אלל דומיננטי יבטא את תכונתו גם אם קיים רק עותק אחד, בעוד שאלל רצסיבי יבטא את תכונתו רק אם קיימים שני עותקים.

🎨 הצבעים העיקריים: שחור ואדום

הבסיס של צבע הפרווה החתולי טמון בשני פיגמנטים עיקריים: אומלנין (שחור) ופאומלנין (אדום/כתום). כל שאר צבעי המעיל הם וריאציות או שינויים של שני הפיגמנטים הללו.

לגן האחראי לייצור אומלנין יש שני אללים עיקריים: B (שחור) ו-b (שוקולד/חום). אלל נוסף, b ^l, מייצר קינמון. השחור דומיננטי גם לשוקולד וגם לקינמון, והשוקולד דומיננטי בקינמון.

הגן הכתום (O), הממוקם על כרומוזום X, שולט בייצור הפאומלנין. מכיוון שלנקבות יש שני כרומוזומי X, הן יכולות לבטא גם שחור וכתום, מה שמוביל לדפוסי צב או קליקו. זכרים, עם כרומוזום X אחד בלבד, יכולים לבטא רק שחור או כתום.

⚪ דילול: הפיכת כהה לבהיר

גן הדילול (D) משנה את הביטוי של הפיגמנטים השחורים והכתומים. האלל הדומיננטי (D) מאפשר ביטוי מלא של הפיגמנט, בעוד האלל הרצסיבי (d) מדלל את הפיגמנט.

אם לחתול יש שני עותקים של אלל 'ד' הרצסיבי:

• שחור הופך לכחול (אפור).
• שוקולד הופך לילך (לבנדר).
• אדום (כתום) הופך לשמנת.

אפקט דילול זה יוצר גוונים פסטליים רכים יותר של צבעי היסוד.

🐅 דפוסי טאבי: פסים ומערבולת

דוגמת הטאבי אינה צבע עצמו, אלא דוגמה המונחת על צבע שכבת הבסיס. הגן Aguti (A) שולט אם דפוס הטאבי בא לידי ביטוי או לא.

האלל הדומיננטי (A) מאפשר ביטוי של תבנית הטאבי, בעוד שהאלל הרצסיבי (a) מביא לצבע אחיד (לא אגוטי).

ישנן מספר דפוסי טאבי שונים, כולל:

• טאבי מקרל: פסים צרים ואנכיים לאורך צידי הגוף.
• טאבי קלאסי: דגמים מסובבים בצידי הגוף.
• טאבי מנומר: כתמים בכל הגוף.
• טאבי מתקתק: שערות בודדות רצועות בצבעים שונים, מה שמעניק מראה של מלח ופלפל.

📍 כתמים לבנים: כתמים לבנים

גן הכתמים הלבנים (S) שולט בנוכחות ובהיקף של סימנים לבנים על מעיל החתול. האלל הדומיננטי (S) גורם לכתמים לבנים, בעוד שהאלל (ים) הרצסיבי מביא לפרווה בצבע אחיד.

כמות הכתמים הלבנים יכולה להשתנות מאוד, מכמה כתמים לבנים על החזה או הכפות ועד לחתול לבן לחלוטין. לחתולים עם עותק אחד של אלל S (Ss) יש בדרך כלל כתמים לבנים בינוניים, בעוד שלחתולים עם שני עותקים (SS) יש לרוב כתמים לבנים נרחבים.

חתולי קליקו הם סוג מסוים של חתול צב עם כתמים לבנים. הם כמעט תמיד נקבות, בשל האופי המקושר למין של הגן הכתום.

👩‍🏫 תורשה הקשורה למין: המקרה של חתולי צב

הגן הכתום (O) ממוקם על כרומוזום X, מה שהופך אותו לגן מקושר למין. המשמעות היא שדפוס ההורשה שלו שונה בין זכרים לנקבות.

לנקבות יש שני כרומוזומי X (XX), כך שהן יכולות לרשת שני אללים לגן הכתום. אם נקבה יורשת אלל כתום אחד (O) ואלל אחד שאינו כתום (o), היא תהיה חתולת צב או חתול קליקו, שתציג פסיפס של כתמים כתומים ושחורים.

לזכרים יש כרומוזום X אחד (XY), כך שהם יכולים לרשת רק אלל אחד עבור הגן הכתום. הם יהיו כתומים (O) או לא כתומים (o), אבל לא יכולים להיות שריון צב אלא אם כן יש להם חריגה כרומוזומלית חריגה (XXY).

🐾 אינטראקציה של גנים: יצירת דפוסים מורכבים

הגנים השונים השולטים בצבע ובדפוס המעיל יכולים לקיים אינטראקציה זה עם זה בדרכים מורכבות, וכתוצאה מכך למגוון רחב של פנוטיפים. לדוגמה, חתול יכול להיות גם טאבי וגם מדולל, וכתוצאה מכך דפוס טאבי כחול.

הביטוי של גנים מסוימים יכול להיות מושפע גם מגורמים סביבתיים, כגון טמפרטורה. לחתולים סיאמיים, למשל, יש גן שגורם לייצור פיגמנט רק באזורים קרירים יותר בגוף, וכתוצאה מכך הדפוס המחודד האופייני להם.

הבנת האינטראקציות המורכבות הללו היא המפתח לניבוי צבעי המעיל ודפוסי החתלתולים.