מדוע לחלק מהחתלתולים יש צבעי עיניים ופרווה שונים

🧬 תפקיד הגנטיקה

לגנטיקה יש את התפקיד המשמעותי ביותר בקביעת צבע העין והפרווה של חתלתול. גנים מועברים מההורים לצאצאים, ומכתיבים תכונות שונות כולל פיגמנטציה. גנים ספציפיים שולטים בייצור והפצה של המלנין, הפיגמנט האחראי על צבע הפרווה והעיניים כאחד. הווריאציות בגנים הללו מובילות למגוון הצבעים המגוון שאנו רואים בגורי חתולים.

מלנין ופיגמנטציה

המלנין מגיע בשתי צורות ראשוניות: אומלנין (אחראי על פיגמנטים שחורים וחומים) ופאומלנין (אחראי על פיגמנטים אדומים וצהובים). כמות וסוג המלנין המיוצר נקבעים על ידי גנים ספציפיים. גנים אלו משפיעים על צבע הפרווה וגם על קשתית העין. שילובים שונים של גנים אלה מביאים למגוון רחב של צבעי פרווה ועיניים.

לדוגמה, לחתלתול שיורש גנים המקדמים רמות גבוהות של אומלנין, סביר להניח שיהיה לו פרווה שחורה או חומה. לעומת זאת, חתלתול שיורש גנים המעדיפים ייצור פאומלנין יציג פרווה אדומה או כתומה. באופן דומה, צפיפות המלנין בקשתית משפיעה על צבע העיניים, כאשר ריכוזים גבוהים יותר מובילים לצבעי עיניים כהים יותר.

גנים צבע מעיל

מספר גנים משפיעים באופן ספציפי על דפוסי צבע המעיל. הגן Agouti, למשל, קובע אם פרוות החתול תהיה בעלת פסים (אגוטי) או צבע אחיד. גן הטאבי שולט בתבניות הטאבי השונות, כמו קלאסי, מקרל, טיקו ומנוקד. גנים אלה מקיימים אינטראקציה זה עם זה כדי ליצור את המערך המגוון של צבעי המעיל והדוגמאות הנראים אצל גורי חתולים.

• גן Agouti: קובע צבע פרווה רצועה או אחידה.
• גן טאבי: שולט בדפוסי טאבי (קלאסי, מקרל, מתקתק, מנוקד).
• גן דליל: משפיע על עוצמת צבע הבסיס.

גנים של צבע עיניים

צבע העיניים נקבע בעיקר על ידי כמות המלנין הקיימת בקשתית. גורי חתולים נולדים לעתים קרובות עם עיניים כחולות, שכן ייצור המלנין אינו פעיל במלואו בלידה. ככל שהם מתבגרים, ייצור המלנין עולה, וצבע העיניים שלהם עשוי להשתנות. עוצמת הצבע הכחול דוהה ככל שצבעים אחרים מתפתחים. מספר גנים משפיעים על צבע העיניים הסופי, כולל אלו השולטים בייצור והפצת המלנין.

הגן כחול העיניים קשור לעתים קרובות לדפוסי פרווה לבנה או מחודדת (כמו חתולים סיאמיים). גן זה מפחית את ייצור המלנין בקשתית, וכתוצאה מכך עיניים כחולות. גנים אחרים יכולים להוביל לעיניים ירוקות, צהובות או בצבע נחושת, בהתאם למבנה הגנטי הספציפי של החתלתול.

🌈 הטרוכרומיה: עיניים בצבעים שונים

הטרוכרומיה הוא המונח המשמש לתיאור המצב שבו לאדם יש עיניים בצבע שונה. זה יכול להתרחש אצל גורי חתולים עקב מוטציות גנטיות או וריאציות המשפיעות על פיזור המלנין בכל עין. הצורה הנפוצה ביותר היא הטרוכרומיה מלאה, שבה עין אחת שונה לחלוטין בצבעה מהשנייה. הטרוכרומיה סגמנטלית, שבה יש צבעים שונים בתוך אותה קשתית, אפשרית גם היא, אם כי פחות שכיחה.

גורמים להטרוכרומיה

הסיבה המדויקת להטרוכרומיה היא לרוב גנטית. זה יכול לעבור בתורשה או לנבוע ממוטציה ספונטנית במהלך ההתפתחות. גזעים מסוימים, כגון ואנס טורקי ואנגורה טורקית, נוטים להטרוכרומיה. בגזעים אלה, המצב מקושר לרוב לגן הכתמים הלבן, אשר יכול להשפיע על ייצור המלנין הן בפרווה והן בעיניים.

במקרים מסוימים, הטרוכרומיה יכולה להיגרם על ידי מצבים רפואיים בסיסיים, כגון תסמונת הורנר או סוגים מסוימים של גלאוקומה. עם זאת, ברוב הגורים, הטרוכרומיה היא תכונה גנטית שפירה שאינה משפיעה על בריאותם או ראייתם.

גנטיקה של הטרוכרומיה

הגנטיקה של הטרוכרומיה מורכבת ואינה מובנת במלואה. הוא האמין כי גנים מרובים מעורבים בוויסות ייצור המלנין בקשתית. שינויים בגנים אלה עלולים להוביל לפיזור לא אחיד של המלנין, וכתוצאה מכך עיניים בצבע שונה. גן הכתמים הלבן, הקשור לעתים קרובות להטרוכרומיה, משפיע על נדידת המלנוציטים (תאים המייצרים פיגמנטים) במהלך ההתפתחות העוברית. זה יכול להוביל לכך שבעין אחת יש פחות מלנין מהשנייה.

• תורשה גנטית: עברה מההורים.
• מוטציה ספונטנית: מתרחשת במהלך ההתפתחות.
• גן כתמים לבנים: משפיע על נדידת מלנוציטים.

🧬 כימריזם ופסיפסיות

כימריזם ופסיפס הן שתי תופעות גנטיות נוספות שעלולות להוביל לשילובי צבעי פרווה ועיניים חריגים אצל גורי חתולים. מצבים אלה כוללים נוכחות של תאים בעלי מרכיבים גנטיים שונים בתוך אותו אדם. בעוד ששניהם מביאים למגוון גנטי בתוך אורגניזם בודד, הם נוצרים באמצעות מנגנונים שונים.

כימריזם מוסבר

כימריזם מתרחש כאשר שתי ביציות מופרות נפרדות מתמזגות בשלב מוקדם בהתפתחות, וכתוצאה מכך פרט בודד עם שתי קבוצות נפרדות של DNA. אצל גורי חתולים, זה יכול להוביל להבדלים בולטים בצבע הפרווה ובדוגמה, שכן אזורים שונים בגוף נגזרים מקבוצות שונות של תאים. לדוגמה, לחתלתול כימרה יכול להיות שצד אחד של הפנים שלו עם פרווה שחורה והצד השני עם פרווה כתומה.

כימריזם נדיר יחסית, אך כאשר הוא מתרחש, זה יכול לגרום לבעלי חיים מדהימים מבחינה ויזואלית. לעתים אף ניתן לזהות את השושלות הגנטיות המובהקות באמצעות בדיקות גנטיות. העיניים עשויות להיות מושפעות גם אם ההיתוך מתרחש מוקדם מספיק בהתפתחות, מה שעלול להוביל להטרוכרומיה או וריאציות צבע עיניים חריגות אחרות.

מוסאיזם מוסבר

הפסיפס, לעומת זאת, נובעת ממוטציה גנטית המתרחשת לאחר ההפריה. מוטציה זו משפיעה רק על תת-קבוצה של תאים, ויוצרת פסיפס של תאים בעלי מרכיבים גנטיים שונים. שלא כמו כימריזם, הכולל שתי קבוצות נפרדות של DNA משתי זיגוטים נפרדים, פסיפס כולל זיגוטה יחידה עם מוטציה הנובעת במהלך חלוקת התא. זה יכול גם להוביל לדפוסים ייחודיים של פרווה וצבע עיניים.

פסיפס נפוץ יותר מאשר כימריזם. דוגמה קלאסית לפסיפס אצל חתולים היא דפוס הקליקו או הצב, הנראה כמעט אך ורק אצל חתולות נקבות. דפוס זה נובע מהשבתה של אחד מכרומוזומי ה-X בתאי נקבה. תאים שונים משביתים כרומוזומי X שונים, מה שמוביל לפסיפס של תאים המבטאים גנים שונים בצבע המעיל.

🐾 דפוסי צבע פרווה נפוצים ואסוציאציות צבע עיניים

דפוסי צבע פרווה מסוימים מקושרים לעתים קרובות עם צבעי עיניים ספציפיים. הבנת הקשרים הללו יכולה לספק רמזים לגבי הגנטיקה הבסיסית והתהליכים ההתפתחותיים המעורבים. למרות שתמיד יש יוצאים מן הכלל, מגמות כלליות אלה נצפות לעתים קרובות אצל גורים.

פרווה לבנה ועיניים כחולות

פרווה לבנה קשורה לעתים קרובות לעיניים כחולות, במיוחד בגזעים כמו סיאמיים וכמה קצרי שיער ביתיים. הגן האחראי על פרווה לבנה יכול להשפיע גם על ייצור המלנין בקשתית, וכתוצאה מכך עיניים כחולות. קשר זה נובע מאותו מסלול גנטי המשפיע הן על צבע הפרווה והן על צבע העיניים.

עם זאת, לא לכל החתולים הלבנים יש עיניים כחולות. לחלק מהחתולים הלבנים יש עיניים ירוקות, צהובות או בצבע נחושת. הסיבה לכך היא שגנים אחרים יכולים להשפיע על צבע העיניים ללא תלות בגן הפרווה הלבנה. נוכחותם של גנים משתנים אחרים יכולה לעקוף את ההשפעה של גן הפרווה הלבנה על צבע העיניים.

דפוסי קליקו וצב

לחתולי קליקו וצב, שהם כמעט תמיד נקבות, יש לרוב עיניים ירוקות, צהובות או בצבע נחושת. דפוסים אלה נובעים מהשבתת כרומוזום X, כמתואר לעיל. הגנים לפרווה כתומה ושחורה ממוקמים על כרומוזום X, והשבתה אקראית של כרומוזום X אחד בכל תא מובילה לפסיפס של תאים המבטאים צבעי פרווה שונים. צבע העיניים בדרך כלל אינו מושפע ישירות מהשבתת כרומוזום ה-X אך יכול להיות מושפע מגנים אחרים.

השילוב של פרווה כתומה, שחורה ולבנה אצל חתולי קליקו, או פרווה כתומה ושחורה אצל חתולי צב, יוצר דפוס בולט מבחינה ויזואלית. צבע העיניים משלים את הדפוסים הללו, ומוסיף ליופי הכללי של החתולים הללו.

דפוסים מחודדים

דפוסים מחודדים, כמו אלה שרואים אצל חתולים סיאמיים, בורמזים וטונקיזים, מאופיינים בפרווה כהה יותר בגפיים (פנים, אוזניים, כפות וזנב) ופרווה בהירה יותר על הגוף. דפוסים אלו נגרמות על ידי אנזים רגיש לטמפרטורה המייצר מלנין. האנזים פעיל יותר באזורים קרירים יותר בגוף, מה שמוביל לפיגמנטציה כהה יותר באזורים אלה. לחתולים מחודדים יש בדרך כלל עיניים כחולות, אם כי גוון הכחול יכול להשתנות בהתאם לגזע ולהרכב הגנטי הספציפי.

צבע העיניים הכחול בחתולים מחודדים קשור לאותו גן שגורם לתבנית המחודדת. גן זה מפחית את ייצור המלנין הן בפרווה והן בקשתית, וכתוצאה מכך העיניים הכחולות האופייניות.