כיצד מוטציות גנים יוצרות צבעי חתלתולים ייחודיים

🧬 היסודות של גנטיקה חתולית

גנטיקה של חתולים, בדומה לגנטיקה אנושית, מבוססת על תורשה של גנים מהורים. גנים אלו מכתיבים תכונות שונות, לרבות צבע הפרווה, הדוגמה ואורך הפרווה. כל חתול יורש שני עותקים של כל גן, אחד מכל הורה. האינטראקציה בין הגנים הללו קובעת את המאפיינים הניתנים לצפייה, או הפנוטיפ, של החתול.

הפיגמנט העיקרי שאחראי על צבע הפרווה החתולי הוא מלנין, שמגיע בשתי צורות: אומלנין (שחור/חום) ופאומלנין (אדום/צהוב). ההפצה והריכוז של פיגמנטים אלו נשלטים על ידי גנים שונים, ומוטציות בגנים אלו עלולות להוביל למגוון רחב של צבעים ותבניות. מוטציות אלו הן המפתח לחשיפת סודות צבע החתלתולים.

🎨 גנים מרכזיים המשפיעים על צבעי חתלתולים

מספר גנים מרכזיים ממלאים תפקידים מכריעים בקביעת צבע מעיל החתלתול. מוטציות בגנים אלו אחראיות למגוון המגוון של צבעים ודפוסים שנצפו בחתולים.

• גן Agouti (A/a): גן זה שולט בהפצת הפיגמנט בתוך שערות בודדות. האלל הדומיננטי (A) מייצר שערות אגוטי, בעלות רצועות של פיגמנט בהיר וכהה, וכתוצאה מכך נוצרת דפוס טאבי. האלל הרצסיבי (א) מייצר שערות בצבע אחיד.
• גן שחור/חום (B/b/b ^l ): גן זה קובע את סוג האומלנין המיוצר. האלל הדומיננטי (B) מייצר פיגמנט שחור. האלל הרצסיבי (b) מייצר פיגמנט חום (שוקולד), והאלל b ^l מייצר פיגמנט חום בהיר (קינמון).
• גן דליל (D/d): גן זה משפיע על עוצמת הפיגמנט. האלל הדומיננטי (D) מאפשר ביטוי מלא של פיגמנט, בעוד שהאלל הרצסיבי (d) גורם לדילול פיגמנט. השחור הופך לכחול (אפור), השוקולד הופך לילך (לבנדר), והקינמון הופך לחום.
• גן כתום (O/o): גן זה ממוקם על כרומוזום X ושולט בייצור הפאומלנין. האלל הדומיננטי (O) מייצר פיגמנט כתום או אדום, ואילו האלל הרצסיבי (o) לא. מכיוון שלנקבות יש שני כרומוזומי X, הם יכולים להיות כתומים, שחורים, או שילוב של שניהם (שריון צב או קליקו). זכרים, עם כרומוזום X אחד בלבד, יכולים להיות רק כתום או שחור.
• גן כתמים לבנים (S/s): גן זה שולט בנוכחות ובהיקף של כתמים לבנים. האלל הדומיננטי (S) גורם לכתמים לבנים, החל מכמה כתמים לבנים ועד לפרווה לבנה לחלוטין. האלל (ים) הרצסיבי גורם ללא כתמים לבנים.
• Colorpoint Gene (C/cs/cb): גן זה משפיע על ייצור פיגמנט רגיש לטמפרטורה. האלל הדומיננטי (C) מאפשר ביטוי בצבע מלא. האללים הרצסיביים (cs ו-cb) מגבילים את ייצור הפיגמנטים לאזורים קרירים יותר בגוף, כגון הפנים, האוזניים, הכפות והזנב, וכתוצאה מכך נוצרים דפוסי צבעוניות כמו סיאמיים ובורמזים.

🌈 צבעים ודפוסים נפוצים של חתלתולים

האינטראקציה של גנים אלה מובילה למגוון צבעים ודפוסים נפוצים של חתלתולים.

• צבעים אחידים: לגורי חתולים אלה יש צבע אחד ואחיד, כגון שחור, לבן, כחול או שמנת. הגן האגוטי הוא רצסיבי (aa), ומונע את הופעת הרצועות של שערות טאבי.
• דפוסי טאבי: טאבי הוא לא צבע, אלא דוגמה. הגן Aguti הוא דומיננטי (A_), המאפשר את השערות הרצועות האופייניות לחתולי טאבי. ישנם מספר דפוסי טאבי:
  • טאבי מקרל: פסים אנכיים עוברים לאורך צידי החתול.
  • טאבי קלאסי: דפוסים מסובבים בצידי החתול, לעתים קרובות דומים לבולזי.
  • טאבי כתמים: כתמים בכל הגוף.
  • טאבי קרציה: שערות בודדות רצועות, ונותנות לחתול מראה של מלח ופלפל.
• שריון צב: דפוס זה נמצא כמעט אך ורק אצל נקבות חתולים והוא מורכב מתערובת של כתמים שחורים וכתומים. זה מתרחש כאשר חתולה יורשת כרומוזום X אחד עם הגן הכתום (O) וכרומוזום X אחד עם הגן הלא כתום (o).
• קליקו: דומה לשריון הצב, אך עם תוספת של כתמים לבנים. לחתולי Calico יש כתמים של שחור, כתום ולבן.
• נקודת צבע: פיגמנט מוגבל לאזורים הקרירים יותר של הגוף, וכתוצאה מכך נקודות כהות יותר על הפנים, האוזניים, הכפות והזנב. גזעי קולורפוינט נפוצים כוללים סיאמיים ובורמזים.

🧪 דוגמאות למוטציות גנים והשפעותיהן

הבה נחקור כמה דוגמאות ספציפיות לאופן שבו מוטציות גנים יוצרות צבעי חתלתול ייחודיים.

• דילול שחור לכחול: מוטציה בגן המדולל (d/d) גורמת לדילול פיגמנט שחור לכחול (אפור). זהו צבע נפוץ בגזעים כמו הכחול הרוסי וקצר השיער הבריטי.
• צבעי שוקולד וקינמון: מוטציות בגן השחור/חום (b/b או b ^l /b ^l ) גורמות לצבעים של שוקולד וקינמון, בהתאמה. צבעים אלה פחות נפוצים מאשר שחור או כחול.
• תבניות צבעוניות: מוטציות בגן הצבעוניות (cs/cs, cs/cb או cb/cb) מגבילות את ייצור הפיגמנט לאזורים הקרירים יותר של הגוף. האללים הספציפיים קובעים את עוצמת דפוס הצבע. לחתולים סיאמיים יש בדרך כלל נקודות כהות יותר מאשר לחתולים בורמזים.
• כתמים לבנים: גן הכתמים הלבנים (S/_) יכול ליצור מגוון תבניות, החל מכתם לבן קטן על החזה ועד לחתול לבן לחלוטין. כמות הכתמים הלבנים משתנה ומושפעת מגנים אחרים.

🐈‍⬛ הנדירות של צבעי חתלתולים מסוימים

צבעי חתלתולים מסוימים נדירים יותר מאחרים בשל השילוב הספציפי של הגנים הנדרשים לייצורם.

• חתולים זכרים מסוג Calico: דפוסי קליקו וצב נמצאים כמעט אך ורק בחתולים נקבות מכיוון שהם דורשים שני כרומוזומי X. חתולי זכר הם נדירים ובדרך כלל יש להם כרומוזום X נוסף (XXY), מצב גנטי המכונה תסמונת קלינפלטר.
• חתולי שוקולד מוצק או קינמון: צבעים אלו נדירים יחסית מכיוון שהם דורשים תורשה של שני אללים רצסיביים עבור הגן השחור/חום (b/b או b ^l /b ^l ).
• דפוסי טאבי ספציפיים עם צבעים נדירים: שילוב של צבע נדיר כמו קינמון עם דוגמת טאבי ספציפית כמו טאבי מתקתק יכול לגרום לחתלתול ייחודי ולא שכיח במיוחד.

להגרלה הגנטית תפקיד משמעותי בקביעת המראה הסופי של חתלתול, מה שהופך כל אחד לאינדיבידואל ייחודי ומיוחד.